החלטה בתיק ת"א 52940-06-11

1.                 בקשה לצו מניעה זמני האוסר חילוט הערבות הבנקאית מס' 114/2009/00080 על סך 443,361 ש"ח של הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, שהוצאה לבקשת חברת גלנור בינוי ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה") לטובת עיריית ערד (להלן: "העירייה"), וזאת במסגרת הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 17.6.09 לביצוע פרויקט לשדרוג המרכז המסחרי בערד (נספח 1 לבקשה).

בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות באשר לאופן ניהול וביצוע הפרויקט והעירייה הודיעה לחברה על סילוקה מהאתר. הבקשה לצו מניעה הוגשה יחד עם תביעה כספית לתשלום הסך של 4,684,151 ש"ח בגין עבודות שלא שולמו במסגרת הפרויקט.

עיקרי הבקשה

2.                 העירייה לא פעלה על פי ההסכם והפרה אותו. היא פעלה ללא תקציב מאושר, עיכבה תשלומים בדרך הגובלת בגזל ועשתה כל מאמץ להכשיל את ביצוע הפרויקט, תוך נסיון להטיל האשמה על החברה, על כן גם קבעה הוראות בלתי סבירות וחייבה החברה להתקשר או לרכוש סחורה מספקים ונותני שירותים ספציפיים, שלא היו להם יתרונות על אחרים ואף לא מחירים זולים יותר, ובכך גרמה להוצאות גדולות ומיותרות לחברה.

העבודה היתה צריכה להסתיים בתוך 8 חודשים, אך מיד עם מתן צו התחלת העבודה התברר כי אין בידי העירייה תוכניות מעודכנות וסופיות להשלמת הביצוע. בשל הצורך לתאם העבודות עם קבלנים אחרים ובשל העדר תוכניות, מצאה עצמה החברה כ"בת ערובה". ניהול הפרויקט היה כושל והמפקח שמונה, הינו אדם חסר ידע, יכולת וחסר תום לב. על כן בנסיבות אלה, משנבצר מהחברה להשלים העבודה, הודיעה החברה ביום 4.1.10 כי תפסיק הפעילות באתר עד למתן הפתרונות התכנוניים וסיכום הנושא הכספי (נספח 5 לבקשה). לאחר התכתבויות בין הצדדים, הושג הסדר והחברה שבה לעבודה בחודש פברואר 2010, אך משנוצרו שוב חילוקי דעות נמסרה לה ביום 1.11.10 הודעה על ביטול ההסכם וסילוקה מהאתר (נספח 16 לבקשה) ולא שולמה לה מלוא התמורה, למעט הסך של 2,162,882 ש"ח.

הפרויקט מלכתחילה עמד על היקף כספי של 3.8 מליון ש"ח, אולם בשל הכשל בניהול "הורחב ונופח" ההיקף הכספי לכ-7 מליון ש"ח, כאשר אין תקציב מאושר למטרה זו.

החברה סיימה את רובו של הפרויקט, אולם משנבצר ממנה להשלימו ומשסולקה מהאתר, מאזן הנוחות וסיכויי התביעה נוטים לטובת החברה, גם לשם מניעת נזק בלתי הפיך לחברה, שתמצא עצמה במצב שלא ניתן יהיה לקבל חזרה את כספי הערבות שתחולל.

טענות המשיבה

3.                 העירייה לא הגישה תצהיר תשובה וטענה כי אין לעכב חילוט הערבות שהינה ערבות בנקאית אוטונומית בשל עסקת היסוד שבין הצדדים. החריג לעיכוב הערבות הבנקאית האוטונומית, אם בכלל, הוא בנסיבות של מרמה חמורה - טענה שלא נטענה כאן, וגם אז יעשה השימוש במשורה ובנסיבות חריגות. הערבות היא אוטונומית - כך גם נקבע מפורשות בהסכם - ולא די בטענה להפרת ההסכם כדי לעכב חילוטה. יש חוסר תום לב בהתנהלות החברה, משלא טרחה לציין בבקשה שמדובר בערבות בנקאית אוטונומית. בנוסף, לא הוכיחה החברה כי פנתה לעירייה בבקשה להאריך תוקף הערבות וההמתנה עד לרגע האחרון מעידה על חוסר תום לב.

דיון

4.                 הערבות הבנקאית הינה ערבות בנקאית אוטונומית. כך נאמר מפורשות בכתב הערבות: "אנו נשלם כל סכום מתוך סכום הערבות... בתוך 7 ימים מקבלת דרישתכם הראשונה בכתב מבלי להטיל עליכם חובה לנמק או לבסס את דרישתכם". גם בסעיף 31.1 להסכם נקבע: "הערבות תהא אוטונומית ובלתי מותנית ותעמוד לפרעון מיידי עפ"י דרישה של ראש העירייה ו/או גזבר העירייה".

לשון זו מסירה כל ספק כי מדובר בערבות אוטונומית, אשר הינה שונה מערבות בנקאית רגילה, שיכולה להיות כפופה לעסקת היסוד שבין הצדדים, להבדיל מערבות בנקאית אוטונומית, שדי בדרישה בכתב - כדי לממשה.

הפסיקה דנה רבות בטיבה ובתנאי מימושה של ערבות אוטונומית. כך נקבע ברע"א 2078/02 מוניטין עתונות בע"מ נ' עו"ד מטרי, פ''ד נו(6) 97: " "עקרון העצמאות" ו"עקרון ההתאמה" עומדים בבסיסה של הערבות הבנקאית... הראשון, מקנה לנערב את היכולת לממש את הערבות אף אם לא התקיימו תנאיה של עסקת היסוד, ובלבד שימלא את התנאים בכתב הערבות... האחר, מחייב תיאום מלא בין הפרטים המוצגים לבנק לשם קבלת תשלום הערבות לבין הפרטים הנדרשים בכתב הערבות... הערבות האוטונומית מאפשרת לנערב לקבל את הסכום המגיע לו, לטענתו, בלא שיהא צורך להכריע תחילה אם זכאי הוא לסכום על-פי תנאיה של עסקת היסוד. במילים אחרות, המטרה היא לנתק בין התנאים שבעסקת היסוד לבין אפשרות מימושה של הערבות. אם על הנערב להוכיח את זכותו לפי עסקת היסוד כתנאי למימוש, כאילו אמרנו שהתנאים הכלולים בעסקת היסוד הפכו לחלק מן הערבות הבנקאית, קרי אין היא עצמאית עוד... העיקרון בדבר עצמאותה של הערבות אינו מוחלט, שכן ניתן למנוע מימושה של ערבות אוטונומית במקרה של מרמה... או בהתקיים נסיבות מיוחדות, כאשר הכוונה היא בעיקר להתנהגות חמורה במיוחד של הנערב, אף שאינה מגיעה כדי מרמה" (ס' 6 לפסה"ד).

כך גם ברע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובנין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פד"י נח(5) 535, דן כב' השופט גרוניס בסוגיה זו וקבע: "... הערבות האוטונומית נועדה לשחרר את הנהנה על-פיה גם מן התלות ברצונו של החייב לפרוע את חובתו או בעצם היותו בר-פירעון ... תכונה זו היא מקור חשיבותה של הערבות הבנקאית האוטונומית בחיי המסחר כמכשיר פיננסי בעסקאות כלכליות מורכבות. חרף כל זאת עצמאות הערבות הבנקאית איננה מתקיימת בכל מקרה ללא הבחנה. כדי להגן על נותן הערבות ועל עניינו שלא לשלם אם איננו חייב בכך, נקבעו בפסיקה שני חריגים לעצמאות הערבות: חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות... אף שבעיקרון קיימים החריגים האמורים לעצמאותה של הערבות, הרי ייעשה בהם שימוש במשורה מקום שבו התנהגותו של המבקש את מימוש הערבות הייתה חמורה... קיומה של מחלוקת חוזית איננו תנאי מספיק כדי לחסות בצלו של חריג הנסיבות המיוחדות... כוחה ומעמדה של הערבות הבנקאית האוטונומית ייפגעו באופן ניכר אם יהיה די בהעלאת טענות רגילות הנוגעות לעסקת היסוד, אף אם נתמכות הן בראיות לכאורה, כדי להביא למתן סעד זמני שימנע את מימוש הערבות... אף אם בית ^-המשפט מגיע למסקנה לכאורית כי אחד הצדדים הוא המפר, אין בכך על ^-מנת להוביל בהכרח למתן צו זמני שימנע מימושה של הערבות הבנקאית האוטונומית. גם האמירה כי המוטב פעל לכאורה בחוסר תום ^-לב, אינה חייבת להביא לקביעה כי עסקינן בנסיבות מיוחדות. דרוש חוסר תום ^-לב קיצוני על ^-מנת שנאמר כי מתקיים החריג של נסיבות מיוחדות" (ס' 4 לפסק הדין).

ניתן לראות כי גישת הפסיקה מחמירה עם המבקש לעכב חילוט ערבות בנקאית אוטונומית, ועליו להוכיח אחד משני החריגים לעקרון העצמאות של ערבות אוטונומית ברמת הוכחה של נסיבות קיצוניות וחריגות.

בהתיחס לחריג הנסיבות נקבע ברע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ: " החריג השני לעצמאות הערבות הבנקאית האוטונומית הוא חריג הנסיבות המיוחדות, לפיו במקרים בהם המוטב המבקש לממש את כתב הערבות הבנקאית התנהג במסגרת עסקת היסוד באופן כה חמור, יורה בית המשפט שלא לכבד את דרישתו למימוש הערבות... כך למשל, כאשר המוטב מונע משיקולים זרים כגון לחץ או נקמנות. דוגמא אחרת להתנהגות חמורה מצידו של המוטב היא כאשר הדרישה לחילוט הערבות היא שרירותית וחסרת הגיון מנקודת הראות של עסקת היסוד, כגון דרישה למימוש הערבות, בשעה שחיובי הצדדים במסגרת עסקת היסוד קויימו במלואם. ודוק: אין חריג זה בא להפר את עקרון העצמאות, המאפיין את הערבות הבנקאית האוטונומית, ובית המשפט יפעילו רק במקרים חריגים בהם המוטב פעל בחוסר תום לב קיצוני. אין די במחלוקת חוזית בין הצדדים לעסקת היסוד, אין די בטענות בעלמא ואף אין די בראיות לכאורה. רק כאשר אין חולק בדבר היעדר חבות מכוח עסקת היסוד יחול חריג הנסיבות המיוחדות" (ס' 21 לפסה"ד).

5.                 הערבות האוטונומית הינה כלי חשוב בחיי המסחר השומר על ודאות ויציבות חיי המסחר ואין לסטות מהכללים למעט במקרים חריגים במיוחד והשאלה, האם מתקיימים החריגים למניעת חילוט הערבות בנסיבות שכאן?

החברה לא טענה לחריג המרמה. בבקשתה לא התייחסה כלל לקיומה של הערבות הבנקאית כערבות אוטונומית, אלא התייחסה לערבות, כערבות רגילה לחלוטין. כאשר העלה ב"כ העירייה את הטענה שמרמה יש לטעון מפורשות, באה התשובה כי המסכת העובדתית בבקשה מגיעה לכדי מרמה.

מהתשתית העובדתית שהונחה בפני בתצהירו של מר יובל טובול, מנהל הפרויקט מטעם החברה ומחקירתו, עולה תמונה של חילוקי דעות בין הצדדים והבעיות השונות שעלו בעת ביצוע העבודות בשטח, אשר אינם עולים כדי חריג הנסיבות המיוחדות, כפי שפורשו בפסיקה.